בנק הפועלים בע"מ נ' מקאלדה ואח'

החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן שהגישו הנתבעים 2 ו-3 כנגד תביעת המשיב.

נימוקי הבקשה:

1.המבקשים הינם ערבים לחובו של הנתבע 1;

2.המבקשים לא קיבלו כל התראה טרם הגשת התובענה נגדם, בגין פיגורים בביצוע תשלומי החזר ההלוואה הנערבת, מאת המשיב;

3.אי מתן הודעה כאמור, הביא לכך שנשללה מהמבקשים האפשרות להודיע למשיב כי בכוונתם לפרוע את ההלוואה בתנאים שנקבעו בה עם החייב העיקרי, כפי שהיו עושים;

4.במועד החתימה על כתב הערבות לא ניתנה למבקשים כל הבהרה בנוגע למהותה של ההלוואה, הרכבה, מועדי השבתה, שיעורי הריבית המוסכמים, וכיוב' פרטים מהותיים;

5.הסכומים הנקובים בכתב הערבות שצורף לכתב התביעה לא הופיעו על גבי כתב הערבות במועד החתימה, והוספו על ידי פקיד המשיב בדיעבד.

העובדות העולות מחקירת המצהירים:

1.המצהירים הינם אחיו של החייב העיקרי, נתבע 1 בתיק;

2.הערבים חתומים על כתבי הערבות בכל המקומות הנקובים בכתב הערבות שהוגש לתיק (קרי ליד כל שינוי בכתב יד, בתחתית כל עמוד ובסיומו של הכתב);

3.המבקש 1 חב כספים למשיב (חוב אישי) ולחובו ערבו הנתבעים האחרים כאן, אחיו. מחקירת המבקש 1 עלה כי יתרת חובו עומדת על למעלה מ- 80 אלף ₪, ואף שזו נפרסה על פי הסכם שנערך בין הצדדים, הרי שהוא אינו עומד בהוראות ההסכם;

4.המבקש 2 גרס כי התקשרו אליו מהבנק, שיבוא לחתום על מסמכים, לא הובהר לו במה מדובר, והוא הגיע וחתם מבלי לדעת במה מדובר, ומבלי שהתבקש לעשות כן על ידי אחיו, הנתבע 1;

5.המבקשים הכחישו קבלת מכתבי ההתראה שנשלחו לשיטת המשיב לכתובתם.

עמדת המשיב:

1.המשיב גורס כי מדובר בבקשה כללית וסתמית, שאינה מפורטת ואינה מכומתת.

כך, מבהיר המשיב, המבקשים לא הוכיחו כי נגרם להם נזק כלשהו מאי המצאת ההתראות, ככל שאלו אמנם לא הומצאו לידיהם (עובדה המוכחשת על ידו, בהתבסס על מכתבי ההתראה ואישורי רשות הדואר שבידיו ואשר הוצגו למבקשים אך הוכחשו על ידם), וממילא לא כימתו טענתם. המשיב מוסיף ומפנה תשומת הלב בעניין זה לעובדה שהמבקש 1 העיד כי הוא עצמו חב כספים למשיב, ואינו עומד בהתחייבויותיו האישיות כלפי המשיב, עובדה שיש בה כדי להוכיח כי ממילא לא יכול היה, אף לו קיבל הודעה כאמור, להיכנס בנעלי החייב העיקרי, על פי הסכם ההלוואה ולפרעו, כטענתו.

2.אשר לטענה כי לא ניתן למבקשים מידע בנוגע לערבותם, להלוואה הניתנת לנתבע 1 על סמכה, לשיעור הריבית וליתר הנתונים הנוגעים לכתב הערבות, טען המשיב כי כנגד המבקשים עומדת החזקה לפיה אדם מוחזק כמי שהתכוון למשמעות המשפטית הנבעת מהמסך עליו הוא חתם, והוא מוחזק כמי שקרא את המסמך, הבין אותו וחתם לאישור תוכנו. המשיב מבקש להפנות את תשומת הלב לעבודה שהמבקשים הם אחיו של החייב העיקרי, עובדה אותה העדיפו להסתיר במסגרת בקשתם, וכן לכך שנסיבות החתימה על כתב הערבות לא פורטו על ידם כנדרש בתצהיר, לצורך ביסוס טענותיהם בעניין זה.

דיון

לאחרונה ריכז ביהמ"ש העליון את ההלכות הנוהגות בסוגית בקשות הרשות להגן, והבהיר כי מקום שמועלית הגנה ולו הדחוקה ביותר - יש ליתן רשות להגן, וזאת אף אם מדובר בטענה שסיכויה להתקבל נמוכים הם, וכך נקבע: